פורסם במקור בבלוג תרבות ואומנות של מוזיאוני חיפה
הוד והדר?
בעבר הייתה הדר המרכז השוקק של חיפה, וחיפאים ותיקים יספרו שנהגו בילדותם “לרדת להדר” עבור בגדים ואביזרי אופנה נוצצים ובילוי בבתי הקולנוע הרבים. בשנות ה50 החזיקה חיפה בשיא של מספר הביקורים הגבוה ביותר בקולנוע לנפש בכל העולם, ושכונת הדר הייתה הלב של בתי הקולנוע האלו.
עם הפיתוח של השכונות העליונות של חיפה ובניית מרכזי קניות גדולים, ירדה קרנה של השכונה כמקום קניות ובילוי. האוכלוסיה החזקה התיישבה במרכז הכרמל, והדר קלטה עולים רבים ואוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. החלה עלייה בכמות הפשע, הזנות והסמים.
בעשר השנים האחרונות ניתן לשים לב למגמת שינוי לטובה. מיזמים של העירייה בשיתוף עם מוסדות הלימוד החיפאים, מאפשרים לסטודנטים ואקדמאים לקבל מלגות והטבות בתמורה למגורים בשכונה והתנדבות במסגרות שונות בקהילה – עזרה לקשישים, תמיכה בניצולי שואה, בנוער משוטט, בנשים מוכות ובילדים שזקוקים למסגרת תומכת. אט אט השם הדר הופך לשם נרדף למקום של קהילתיות, יצירתיות, אומנות ותרבות.
בכתבה זו אציע לכם סיור קצר בשכונת הדר במהלכו תיחשפו לקמצוץ מהאומנות והמיזמים הקהילתיים שבה – במוזיאונים, ברחוב ובבתיהם של התושבים.
פילוסופיה של מדרגות
התחילו את הסיור במדרגות שפינוזה, בפינת הרחובות ארלוזורוב ובלפור.
בעומדכם במרחק קטן מול המדרגות, תוכלו לראות שהם יוצרים את דיוקנו של הפילוסוף היהודי ברוך שפינוזה. שפינוזה נולד ב1632 בהולנד, ומת בגיל 44 משחפת. בחייו הקצרים הספיק לפרסם תפיסה פילוסופית שעוררה מחלוקת רבה בדת ובתרבות שסביבו. הוא נחשב למייסד מדע ביקורת המקרא, ואבי החילוניות והמודרניות. בין השאר טען שהתנ”ך נכתב ע”י כותב אחר מאשר משה, והביא עליו את חרם הקהילה היהודית והנוצרית. ב1950 נקראו מדרגות אלו על שמו כדי לכבד את זכרו ופועלו.
המשיכו ברחוב ארלוזורוב לכיוון מזרח. כעבור כמה דקות תוכלו לראות מצד ימין את בית הכנסת תפארת ישראל ולצידו מקווה טהרה. השכונות ממזרח לכם הן השכונות החרדיות של הדר. שכונת רמת ויזניץ’ הסמוכה הוקמה בשנות ה50 ע”י חסידי סרט ויזניץ’, חסידות שהקים הרב ברוך הגר.
עברו לצד גן שטרוק מימינכם והגיעו למוזיאון הרמן שטרוק. הרמן שטרוק נחשב לאחד הציירים המשפיעים ביותר בגרמניה במאה ה20. עבודתו מייצגת את רוחות השינוי שעברו על החברה בתחילת מאה זו – מדת לתעשייה מודרנית, מהשטייטל היהודי לציונות מעשית. שטרוק עסק גם בפעילות ציונית, וב1925 עלה לארץ והתיישב בבית מספר 23 ברחוב זה ממש. המוזיאון שוכן בבית המקורי בו הוא גר. במהלך ביקורכם תוכלו לדמיין את הצייר הדגול יושב ויוצר בסטודיו שהיה בקומה הראשונה, או משקיף למפרץ חיפה דרך חלון גדול שהיה בקומה השנייה.
ב2014 עבר הבית שיפוץ מקיף תוך נאמנות לרציונל הבנייה המקורי, וכיום הוא מציג את האוסף הגדול בעולם של יצירותיו של שטרוק. לצד עבודותיו מוצגות יצירות של אמנים בני טיפוחיו ואחרים שיצירותיהם מתקשרות עם שלו, יחד עם פריטים אישיים של האמן שנתרמו על ידי בן דודו. המוזיאון שם לו למטרה לעודד את דור האומנים הצעיר, ומציע סדנאות ציור, פיסול ועוד, יחד עם פעילויות לכל המשפחה. בכניסה למוזיאון תוכלו להבחין בחריטת שמו של שטרוק על המפתן, שנשתמרה בצורתה המקורית עוד מימיו.
כיום (2018) מוצגת במקום תערוכה יפהפיה בשם “עמוד ענן”, שמתכתבת עם יצירותיו של שטרוק. בעשור האחרון לחייו הרבה שטרוק לצייר את הנופים הארצישראליים תוך השארת “מרווח נשימה” גדול, שמציג בעיקר את השמים שבנוף. כך מבטא שטרוק את הערך המקודש של העננים, את האלוהות האינסופית ואת הכמיהה של האדם לעבור מהגשמי אל השמימי. במסגרת התערוכה תוכלו לראות יצירות של אמנים שונים שמבטאות את המתח בין השאיפה אל מימד עליון גבוה לבין מציאות אפלה, מתח שמתבטא באמצעות העננים.
מי בעד בלפור?
בצאתכם מהמוזיאון המשיכו מטה ברחוב ארלוזורוב. עברו לצד השני של הכביש ולכו דרך סמטת פרישמן עד שתגיעו לגן בנימין. הגן היפה נותן הצצה לחיי הקהילה המגוונים של הדר. תוכלו לראות שם קשישים בני העלייה הרוסית במהלך משחק שחמט סוער, סטודנטים שנותנים לכלביהם דרור בגינת הכלבים, ומשפחות שהולכות להצגה בתיאטרון שנמצא ממש מעל הגן.
רדו מטה דרך הגן אל עבר המזרקה של מדרחוב נורדאו. המדרחוב נקרא על שם ד”ר מכס נורדאו, אחד מעוזריו הראשיים של הרצל ותומך נלהב בציונות המדינית. ללא רוב יהודי בארץ הוא לא ראה ערך בהצהרת בלפור. אולי בשל כך החליטה העירייה לכנות את הרחוב נורדאו, ואת הרחוב שהוא נפגש עימו בסופו – דווקא בשם בלפור…
ההליכה ברחוב נורדאו היא חוויה שמהווה דוגמה לשינוי שעברה שכונת הדר. הרחוב נבנה במתכונת אירופאית מודרנית, עם מזרקות, שדרות עצים וסוכניות נסיעות רבות, אך כיום הוא לא זוכה לקהל מבקרים רב. יחד עם זאת, נשמר האופי המיוחד שלו ובערב הוא מלא בעטלפי פירות מצייצים.
פסיפס של אוכל וציורי רחוב
רחוב בלפור הוא הרחוב התלול ביותר בהדר. עלו איתו מעלה אל עבר רחוב מסדה, מרכז הבילויים הצעיר של השכונה. מיד עם כניסתכם לרחוב תבחינו ב”קפה טיפול”, בית קפה מצויין באווירה שכונתית. המקום מנוהל בחום ע”י ברק וינו, בוגר מגמת קולנוע בבצלאל וחובב אוכל ותרבות מבטן ומלידה, שהתאהב בשכונה וראה את הפוטנציאל שבה. ברק יצר מטבח ייחודי שמתנהל כביסטרו חלבי-צמחוני ומציע טוסטים, מרקים, סלטים, פיצות, ארוחות בוקר ועוד. בזמן הסעודה תוכלו להנות מתערוכות מתחלפות של אמנים מקומיים שמוצגות על הקיר ומתחלפות כל חודש. בימי ראשון וחמישי יש כאן הופעות ג’אז ובלוז של להקות מכל רחבי הארץ ובימי שלישי הרצאות מעשירות. מנת הדגל היא בלי ספק שקשוקה פטריות פורטובלו עם גבינת עיזים כפרית, שמלטפת את החיך בשלל טעמים יחד עם לחם שום ועשבי טיבול.
המקום פתוח בימי א’-ה’ מ9:00 – 1:00, בימי ו’ מ9:00-17:00 ובימי שבת מ20:00-2:00. *עדכון: המקום נמכר וכעת סגור בשל מגיפת הקורונה*
במהלך השיטוט ברחוב מסדה תמצאו עשרות ציורי גרפיטי מעניינים, פאבים קטנים, חנויות ספרים יד שנייה ומסעדות. לקראת סוף הרחוב, בסמוך לבית קפה “הפינה”, גרה אפרת אוגד-יונה, אמנית פסיפס מוכשרת שניתן לבקר אצלה ולהתרשם מעבודותיה. אפרת, ארומתרפיסטית ורפלוקסולוגית, התאהבה באומנות העדינה והמורכבת של הפסיפס. כל עבודה כוללת איסוף, חיתוך והדבקת חלקי הפסיפס השונים, ויכולה לקחת בין חודש לשישה חודשים שלמים. עבודותיה הוצגו בתערוכות בארץ ובעולם, בין השאר גם בכנסת. אפרת מעבירה שיעורים פרטיים ביצירת פסיפסים ומציעה את עבודותיה למכירה. יש לתאם ביקור מראש בטלפון – 058-4252625.
להציל את האוכל
לסיום המסלול, מומלץ לרדת מטה ולבקר בשוק תלפיות. אזור השוק מתפתח לאחרונה במהירות. העירייה מממנת החל משנת הלימודים הבאה (2019) מלגה חדשה שתעודד סטודנטים ואקדמאים בוגרי תואר ראשון לגור באזור השוק ולהתנדב שם למען הקהילה. בימי חמישי מתקיים ברחוב הרצל הפנינג “מתלבשים על הרצל”, שכולל דוכנים, מבצעים והופעות, ובימי שלישי מתקיימת ברחוב סירקין טברנה יוונית חגיגית עם דוכני מזון והופעות מוזיקה מהארץ והעולם.
ברחוב סיריקין 24, נמצאת יוזמה חיפאית ייחודית שאין שנייה לה בארץ. “רובין פוד” היא עמותה ללא מטרות רווח, שמפעילה מסעדה על טהרת המזון המוצל. הכוונה היא למזון טוב וטרי שהיה אמור להיזרק לפח מטעמי לוגיסטיקה, אסתטיקה ועודפי ייצור. מתנדבי רובין פוד אוספים את התוצרת מחקלאים, משווקים וחנויות, ממיינים, בוחרים את החומרים הטובים והראויים בלבד, ומבשלים מהם מנות גורמה נפלאות וטעימות. היוזמה נוצרה על ידי שלושה חיפאים תושבי הדר שרצו למנוע את בזבוז המזון המשווע שהבחינו בו. לאחר שטייל באירופה וראה יוזמות רבות של הצלת מזון, חזר שי ארצה וחבר עם נועה והשף קובי והם החלו להרים ערבי קהילה חוויתיים להעלאת המודעות לנושא. הרעיון להקים מסעדה עלה כבר מההתחלה, ובשנה האחרונה (2018) גויס ההון הדרוש לפתיחת המקום מתרומות שהושגו דרך קמפיין אינטרנטי, והחלום התגשם.
רובין פוד פתוחים בימים ב’-ו’ בין השעות 12:30-15:30. בימי שלישי הם פתוחים גם בערב במקביל לטברנה ובימי חמישי מתקיימות שם הופעות מוזיקליות. במקום מוגש אוכל טבעוני בתפריט משתנה לפי המזון שהוצל באותו שבוע. כל העובדים מגיעים בהתנדבות, אין מחירון לאוכל (מלבד משקאות), והתשלום מתבצע לפי שביעות רצונו של הלקוח. כמה שטעים – ככה משלמים.
עדכון מ2020: רובין פוד נסגרה ועברה למתכונת אחרת. באזור יש מסעדות נפלאות אחרות.
תודה לך מיכל
לסיום, פנינה מרגשת ונסתרת ששווה להציץ בה. רדו מרחוב סירקין דרך רחוב יחיאל הצר והתלול, ופנו ימינה לרחוב נפתלי אימבר. סמוך לבית מספר 8 תוכלו להתרשם מציור קיר צבעוני. הציור הוא יוזמה קהילתית שנועדה להנציח את זכרונה של מיכל ברששת, סטודנטית שגרה והתנדבה בשכונה ונפטרה באופן מפתיע מקדחת המערות. מיכל, שהתנדבה ועזרה לתושבים בבניין ממול, חלמה על ציור קיר שיתן נופך חמים ואופטימי למקום, למען רווחת התושבים. לאחר מותה התגייסו חבריה מכפר הסטודנטים ובשיתוף הקהילה הגשימו את חלומה.
מכאן תוכלו לעלות בחזרה אל הרכב ולהרגיש ברגליים את מיקומה של הדר על מדרון ההר. עם כל מגרעותיה, הדר היא עדיין שכונה שמציעה חוויה מרגשת של אומנות, יצירתיות, אוכל ויוזמות קהילתיות.
